יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

כבר בן 3, רום בציר 2008

כן, מגיע לו מזל טוב לרום האיכותי הישראלי הראשון, אותו הרום שזיקקנו ב 2008. והגיע הזמן להמשיך ולעקוב אחר התפתחותו. בעבר העלינו את רשמי הטעימה שלנו כאשר הרום היה בן שנתיים ובפוסט האחרון העלינו רשמי טעימה של מומחי רום עולמיים לגבי אותו הרום באותו הגיל. כעת, משעברה שנה, הגיע הזמן לערוך טעימה השוואתית ולטעום מה נשתנה.

בגיל שנתיים: הרום הישראלי הראשון (בציר 2008) 46% ABV
צבע: זהוב עמוק המזכיר יין מוסקט.
אף: ווניל, אגוזים, פינה קולדה, תאנים מיובשות, טבק ומעט חריפות של פלפל שחור גרוס ברקע.
בפה: גוף בינוני, חלק, מתקתק, האגוזים והווניל חוזרים בגדול גם בפה, פינה קולדה ומעט פירות יבשים.
פיניש: בינוני עד ארוך מתקתק עם הרבה טעמי וניל וקוקוס שממשיכים לאחר הלגימה.

בגיל שלוש: הרום הישראלי הראשון (בציר 2008) 46% ABV  
צבע: מהגוני אדמדם, זהוב עמוק עם גוון ענברי.
אף: ניחוח עוצמתי בהרבה מהקודם הנע בין ניחוחות פירותיים חזקים לצד ניחוחות כגון פירות יער אדומים, ייני-ריבתי  עם ניחוח פירות טרופיים, לבין ניחוחות שמגיעים מהאלון עם ווניל דומיננטי, אגוזי מלך וניחוח אדמתי שלא הצלחנו להגדירו.
בפה: גוף מלא, סמיך, מאוד עוצמתי - אפילו אגרסיבי - עם פירות אפויים, קונפיטורת פירות יבשים, תאנים מיובשות, פירות יער, מעט טאניני כאשר האלון מורגש ובולט עם הרבה קוקוס ווניל. 
פיניש: ארוך, מעט עפיץ מהעץ ומאוד פירותי (פירות אדומים/יבשים), ממשיך עם קוקוס והווניל  המוכרים.

מימין בכוס הממותגת הרום בן השנתיים משמאל הרום בן השלוש
לסיכום: טעימה השוואתית (כוס ליד כוס) עוזרת לנו לעמוד על ההבדלים בין הרומים השונים הן בעקבות סמיכות הזמנים של הטעימה והן בעקבות הביטואציה (התרגלות והתעלמות מגירוי חוזר ונשנה) של הטעמים המשותפים. הטעימה הזו הדגימה כי בשנה הנוספת הרום עבר מהפיכה של ממש, שבהחלט לא ציפינו לה. אמנם הוספנו בשנה הזו שבבי אלון שיצאו מהבציר האחרון של הקברנה סובניון שהכנו עם מעט שבבים חדשים, אך לא ציפינו שאלו ישפיעו על הרום במידה שבה עשו זאת. ברום לפני שנה בלטו טעמי הווניל, הקוקוס והאגוזים עם פירותיות קלה אך מורגשת. כעת, לאחר שנה, הפירותיות היא זו שלקחה את הכינור הראשון והווניל את משרת הליווי. החוויה בפה גם היא התעצמה שבעתיים עם הרבה יותר מהכל, המון פירותיות לצד תוספת בווניל ובטעמים "עציים" אחרים. הרום מזכיר בעוצמות שלו סינגל מאלט בחוזק חבית, עם מגוון טעמים שתוקפים את החושים...

נ.ב
אם אתם מהבודדים שלפני שנה שריינו אצלנו בקבוק הוא מחכה לכם... ואם לא, אז אולי תוכלו לטעום אותו כאשר ימלאו לו ארבע שנים- עכשיו זה הזמן לשריין בקבוק לשנה הבאה.

עדכון, כבר מלאו לרום 4 שנים- רשמי הטעימה בפוסט הבא: רום בציר 2008 כבר בן ארבע


יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

אין הנחתום מעיד על עיסתו (ביקורות רום מקצועיות)


למעשה, זה לא היה הרעיון שלנו. אורון לרנר הציע לנו לשלוח כמה דוגמיות לחו"ל בכדי לקבל חוות דעת מקצועית על הרום שהכנו. אנו היינו משוחדים, משוכנעים שהרום שלנו מדהים ויוצא דופן באיכותו, וגם זאת התגובה שקיבלנו מרוב הטועמים בארץ. אבל בארץ לא מכירים רום מיושן, ורצינו חוות דעת של מומחים.

"בעולם הרום" (וחבל שאין מקום כזה באמת) קיימת חלוקה גסה המתייחסת לאיכותו של הרום על פי השימוש בו: רום לשתייה נקייה (Sipper) ורום לערבוב בקוקטיילים (Mixer). 

כאשר מדברים על Mixer, הכוונה היא לרום שנועד להיות מרכיב בקוקטיילים. ככזה הוא אינו חייב להיות חלק (smooth) במיוחד, הרי מערבבים אותו עם עוד משקאות/קרח/מיצים. אין לו צורך בקשת רחבה של טעמים, לפעמים מספיק שיהיה לו טעם בולט אחד בכדי שנרגיש אותו מעל פני שאר המרכיבים בקוקטייל (בקוקטיילים מסויימים זה אפילו עדיף). הוא לא חייב להיות מאוזן, מכיוון שמאזנים אותו בעזרת משקאות/מיצים אחרים. לפעמים עדיף שהוא יהיה מאוד גס/ חזק עד כדי כך שכמעט ולא ניתן לשתות אותו נקי, בכדי שיתבלט על פני הרכיבים האחרים. יש גם כאלה שמתחפשים לתחליף לוודקה (מישהו אמר ב_ _ _י?). בדרך כלל מדובר על רום לבן או רום בחוזק אלכוהולי גבוה (Over-proof Rum) -  בקיצור, לא משהו שכיף לשתות אותו נקי או עם קרח...

כאשר מדברים על Sipper (כמו הרום שלנו) מדברים על רום מיושן שמיועד לשתיה נקייה, כאילו היה סינגל מאלט משובח (חבל שאין לנו בארץ אנלוגיות אחרות, חוץ מההשוואה לוויסקי שעושה לו עוול). רום איכותי ומיושן הוא בהחלט קטגוריה בפני עצמה, שיש לה את המורכבות והחלקות שמציע קוניאק משובח בתוספת למתיקות מרומזת שנובעת מחומר הגלם- בין אם מדובר במולאסה ובין אם מדובר בנקטר המתוק שנסחט מקני הסוכר. זהו משקה שכיף לשתות אותו נקי ולהתענג על הניחוחות והטעמים המיוחדים לו. כמובן שרומים מיושנים הם נהדרים בקוקטיילים.

אחת הדוגמיות ששלחנו
בטעימת רום מקצועית (בדגש על טעימת Sippers), מלבד ההתמקדות במראה, בריח, בטעם ובסיומת, נותנים דגש מיוחד למידת ה"חלקות" של הרום כשהוא יורד בגרון (אולי יום אחד נתיישב ונכתוב פוסט על טעימת רום מקצועית אבל בינתיים נשאיר אתכם עם הקישור הזה). 

בחזרה לסיפור שלנו: פעם אחת, לפני שנים רבות, לפני שנה בדיוק .. רצינו חוות דעת של מומחים, הרום שלנו (בציר 2008) כבר הספיק להתיישן שנתיים על שבבים של עץ אלון והיינו משוכנעים שאיכותו הגבוהה מאפשרת לשלוח דוגמיות למומחים בעלי שם עולמי בלי לבייש את עצמנו. בעזרת אורון לרנר (תודה לך אורון) הצלחנו להגיע  ל"אורים ותומים" של קהילת הרום העולמית. ובכדי שתבינו מי הם האושיות מאחורי הביקורות נכתוב הקדמה קטנה על כל אחד, ומיד לאחר ההקדמה נעלה את הדוא"ל שקיבלנו מהם המתאר את רשמיהם מהרום.  

ג'ף ביצ'בם ברי Jeff Beach Bum Berry
החוקר והכותב המרכזי בכל הנוגע להיסטוריה של תרבות הטיקי. ביצ'בם כתב סדרת ספרים שהחזירה לחיים את סגנון האירוח והשתייה הנקרא "טיקי", בנה תפריטים שהפכו בן רגע למעצבי-התעשייה ונחשב לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתחום הקוקטיילים בעולם. תחום עיסוקו הוא טיקי - תחום המתרכז לרוב בשילוב סגנונות שונים של רום.

ואלו הם דבריו לאחר שקיבל דוגמית של הרום שהכנו ב-2008 לאחר שנתיים ביישון:

Date: Monday, 29 November, 2010, 6:00
Aloha,

Got the sample ... your rum is good!

Great nose, wonderful midpalate ... it finishes rough, bit more aging should take care of that.  At four to six years, it should be perfect!

Cheers and mahalo,

Jeff

מרטין קייט  Martin Cate 
הבעלים של הסמאגלרס קוב בסאן פרנסיסקו, הבר עם מבחר הרום הגדול ביותר - כנראה בעולם. מר קייט ידוע בשגעונו למציאת הרום המוצלח ביותר לכל סגנון וקוקטייל עד כדי כך שהוא יצר שני רומים ייחודיים לסמאגלרס קוב שיתאימו במיוחד לקוקטייל שרצה להגיש. מדובר במשוגע ומומחה לסוגיית הרום וסמכות בלתי מעורערת בכל הנוגע לפרופילי טעמים אפשריים ברום.

Date: Sunday, 5 December, 2010, 18:04
Oron & Nimrod,
Thank you very much for the sample.  I enjoyed it very much.  I think you've got a nice product on your hands.  My notes: Really pick up the fruit from the cab barrels on the nose.  Entry brings some very familiar rhum agricole flavors, but they quickly give way to a pronounced ripe banana note, which is indicative of a pot distillate and not something you typically get in French agricoles.  Certainly picked up quite a bit of the honey mentioned in your tasting notes.  Really warm and earthy rum.  46% seems a good percentage for both enjoyable mixing and drinking neat, I would worry that at 40% it might seem thin.  Very much enjoyed it, really distinctive rum.

Best of luck with your future endeavors & let me know if it ever moves into the commercial realm.

Martin Cate
Owner
Smuggler's Cove

הלנה טיאר אולסן Helena Tiare Olsen 
טיאר משוודיה היא הכותבת של הבלוג A Mountain of Crushed Ice בלוג טיקי יפיפה, העוסק בעיקר בנושא רום - היסטוריה, קוקטיילים, טעימות וכדומה. טיאר כותבת כבר כמה שנים בנושא, סוקרת סגנונות רום שונים, בודקת מתכונים לקוקטיילים ונחשבת לבלוגרית בתחום הטיקי המובילה בתחום מחוץ לארה"ב (אגב, בזכותה התחלנו להתעניין בטפצ'ה. ההקפדה שלה על מציאת סוג הרום הנכון ובחינת מגוון רחב של שילובי רום כדי להגיע לפרופיל הטעמים הנכון הופכת אותה לסמכות מקצועית בטעימות השוואתיות של רום. 

Helena Tiare Olsen December 5, 2010 at 3:48am
RE: New Rum Tasting
Hello i have received the rum! i haven´t had a chance to mix a drink with it yet but i believe it would make a nice pago Pago, the drink i just posted on my blog.

As for sipping i find it to be strong but smooth - with a little roughness on the edges and a flavor of vanilla and honey. I tried to detect the nut flavors described but i can´t find that - but taste is as you know personal. One person may find one thing and another a different thing.

i also find honey and oak. It has a buttery mouth feel that stays long, - its pleasant. The rum is smooth enough to sip and a great mixer i believe. I can´t start mixing drinks now, everyone here is sleeping..so i´ll wait for the right opportunity and mix a drink or two and come back to you with my impressions on this rum in mixed drinks as well.

For being aged for only 2 years its amazingly good!

i appreciate the sample, thank you very much! i`ll also sip some more because i know a rum needs more than one taste occasion. I might get other additional impressions the next time.

Cheers and thanks!

Tiare


למדנו הרבה מהביקורות/רשמים שקיבלנו: נראה כי היתה הסכמה שהרום מוצלח מאוד, במיוחד כפעוט בן שנתיים, וכי נדרשת תקופת יישון ארוכה יותר בכדי לרכך את "הקצוות המחוספסים".
למדנו כי הרום ייחודי בכך שהוא מציג הן ניחוחות של רום אגריקולה והן ניחוחות פירותיים המגיעים מהזיקוק הדודי. הטועמים בהחלט הרגישו את הדבשיות שאנו מצאנו ברום, אך פחות את האגוזיות (יש רומים אגוזיים הרבה יותר) וכולם נהנו ממנו, שזה הכי חשוב. 

כל מה שנשאר לנו זה להגיד תודה רבה לאורון לרנר על כך שהפנה וקישר אותנו לטועמים, ולהם תודה רבה על הזמן שהשקיעו ועל הרשמים/ביקורות שכתבו !


יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

לא נמאס לכם מפסיפלורה?

לנו נמאס, נמאס לנו לראות את המילה "פסיפלורה" חולשת על כלל מוצרים מסבונים עד ליוגורטים. נדמה כאילו לא ניתן ללכת לסופר בלי להיתקל לפחות שמונה פעמים במילה פסיפלורה, בין השאר במדף "הפירות האקזוטיים" בו מוכרים תריסר פסיפלורות במחיר שערורייתי! דעו לכם, אלו שקונים פסיפלורות, שניתן לגדל שיח והוא מניב המון - ממש המון, ומי שיש לו שיח כזה בדך כלל לא יודע מה לעשות עם כולם (לכן סביר שתקבלו בחינם אם רק תבקשו יפה).

גם לנו היו שיחי פסיפלורות בבית ההורים, פעמיים - ופעמיים בלשון עבר... לאבינו יש מנהג שכזה, פעם בשנה לכסח את השיחים/עצים בגינה, מן מנהג שמגיע מספרטה פולין שבודק אילו צמחים יכולים לשרוד את מזמרתו האימתנית של הרוזנבלט J מסתבר, ששיחי פסיפלורות לא אוהבים גיזום אגרסיבי (כזה שלא מותיר עליו אפילו עלה אחד לרפואה, אמרנו ספרטה? לא?) וכך מת לו שיח פסיפלורות אחד והגיע שיח שני, ותנחשו מה קרה בדיוק שנה אח"כ...

אז אין לנו שיח פסיפלורה, אולי נביא שנה הבאה. בינתיים, קיבלנו המון (צ'ימידן מלא ב-90 ליטר) פסיפלורות שעשו דרכם מרמת הגולן על גבו של אורון לרנר (כן, זה הברמן הנהדר שאנו עובדים עמו המון) במטרה להכין סירופ-פסיפלורה לערב קוקטיילים בסגנון טיקי שתכננו מספר חברים. רצינו לראות את ההבדלים בין סירופ פסיפלורה טבעי לבין הסירופ פסיפלורה של מונין ושל קוליברי.

ההשוואה לא השאירה מקום לספקות. הסירופ שהכנו עורר קריאות התפעלות ובקשה לעוד, מונין גרם לכולם לעיוות קל של הפנים וקוליברי גרם לכולם לעיוות קשה של הפנים מלווה בבקשה לכוס מים (נא לא לראות בכך טעימה השוואתית עיוורת: גם הכותבים וגם הטועמים לא היו אובייקטיביים).

הסירופ מבעבע בסיר - איזה צבע מדהים יש לקצף!
למקרה שהתגעגעתם לפוסט שגם מלמד משהו באמת, הנה המתכון:
2 ק"ג פסיפלורה
100 מ"ל מים
600 גרם סוכר לבן
5 גרם חומצה ציטרית (כפית) או בעדיפות שנייה מיץ מלימון אחד גדול.

בכדי להכין את המתכון תצטרכו גם:
קערה
מסננת גדולה (כזו של פסטה אבל עם רווחים דקים שגרעיני הפסיפלורה לא יעברו דרכם)
בלנד או קערה נוספת לערבוב
סיר קטן עם מכסה

ולהוראות ההכנה:
כיף לשתות כאלו בקיץ...
בשלב הראשון שימו את המסננת מעל הקערה ותרוקנו את כל הציפה של הפסיפלורות לתוך המסננת (כך שהמיץ ינזל לכם לתוך הקערה). כעת שימו את הקערה בצד מכוסה ורוקנו את הציפה של הפסיפלורות לבלנדר/קערה נוספת. הוסיפו את המים וערבבו למשך מספר שניות (חשוב לשים לב שלא פוצעים את גרעיני הפסיפלורה). שימו את המסננת מעל הסיר ורוקנו אליה את הציפה עם הנוזל, ביחשו מעט עד שכל הנוזל התנקז לסיר, זירקו את הגרעינים לפח (או לחלופין עשו בהם כל העולה על רוחכם). הוסיפו לסיר את הסוכר, הדליקו את הגז והרתיחו על אש קטנה במשך רבע שעה.  כעת הוסיפו את מיץ הפסיפלורה מהקערה הראשונה ואת החומצה הציטרית/מיץ הלימון והרתיחו עוד חמש דקות תוך כדי בחישה. כבו את האש, שימו את המכסה והמתינו עד שיתקרר לפני שתשימו בבקבוקים. אפשר להוסיף שוט וודקה/ כוהל לשתייה בכדי לעזור לשימור. מחזיק במקרר כחודש (אולי אף יותר...).

עם הסירופ הנפלא הזה ניתן להכין קוקטיילים נהדרים כגון רברב קראש, הוריקן או אפילו קוקטייל מריר מבוסס קמפרי הקומפשיין.

אפשר גם להכין מיץ פסיפלורה קר: 1/4 סירופ 3/4 מים בכוס עם הרבה קרח –  טעים וממש מרענן!

משקה מוגז פסיפלורה: במקום מים הוסיפו סודה קרה, בעדיפות לסודה מוגזת טבעי/ קל כמו "סאן בנדטו מוגז עדין" או "בורג'מי" ואפשר להוסיף בסוף גם מעט גרנדין (טבעי שאתם מכינים - עד שטרחתם להכין סירופ פסיפלורה איכותי נא לא לקלקל את זה עם גרנדין מעפן!).

אם אתם רוצים "לחזק" את המשקה לקוקטייל נסו עם 1 oz (30 מ"ל/ צייסר) של רום לבן או טקילה איכותית. אנחנו השתמשנו בקוורבו בלק  לצד זילוף/פקק/טיפל'ה של ליקר סיינט גרמיין (ליקר פרחי סמבוק) ויצא מדהים, לרוויה!


אהה, וכמעט שכחנו -  אפשר גם להכין קרטיבים מעולים: 2/5 סירופ פסיפלורה 3/5 מים. ושלא תגידו שלא ציידנו אתכם לקיץ.


בברכת חמסין שמח "עליית הגג"