יום שבת, 7 באפריל 2012

טיול בירה בבלגיה- פסטיבל בירות בוטיק

אחרי מעללי היום הקודם (קנטילון, דה-סטרוזי ווסטווטרן) שוב מצאנו את עצמנו בדרך לעיירה בשם Moen הנמצאת במערב בלגיה, למבשלת בוטיק בלגית נוספת. אך הפעם לא באנו בשביל המבשלה עצמה, אלא הגענו כי במבשלה מתקיים פסטיבל שמתמקד אך ורק בבירות בוטיק- ומהטובות ביותר שיש באירופה ואפילו אחת מארה"ב.

שמענו על הפסטיבל משחר הרץ (תודה) ובילינו שם גם עם תומר ודני (זוכרים? מהיום הראשון בבלגיה). היה נחמד להיות קבוצה גדולה בפסטיבל- כך יצא לטעום אחד מהשני ולהמליץ אחד לשני על בירות טובות. לצערנו השהות שלנו בפסטיבל היתה קצרה, אך היה לנו חשוב להגיע אליו ונשתדל לסקר מגוון מהבירות שטעמנו. 

הפסטיבל המדובר הינו ALVINNE CRAFT BEER FESTIVAL והוא מתקיים כבר משנת 2008. רק לאחר שיצאנו מהפסטיבל שמנו לב שלא טעמנו אף לא בירה אחת מהמבשלה המארחת Alvinne, אז לחברה מ-Alvinne אם אתם קוראים את הפוסט עמכם הסליחה.

בכתבה הזו נתמקד ברשמי טעימה מהבירות השונות אך לפני הכל הקונספט של הפסטיבל:

הפסטיבל נערך במשך יומיים רצופים, בשבת ובראשון מהשעה 12:00 ועד השעה 21:00 ו- 17:00 בהתאמה (הגענו בתחילת היום השני לפסטיבל). 

תמורת עשרה יורו מקבלים כוס טעימה מזכוכית (תראו אותה בתמונות) ו-16 ז'יטונים. עלות הטעימה של כל בירה נקבעת ע"י המבשלות ועולה בין 2-7 ז'יטונים לטעימה. רוב הבירות (להזכירכם כולן בירות בוטיק מהמבשלות המובילות) בין 3-4 ז'יטונים, כל ז'יטון נוסף עולה חצי יורו- וניתן לקנות בבודדים. בסיום הטעימה ניתן להחזיר את הכוס ולקבל 2 יורו בחזרה או לחלופין בקבוק 750 מ"ל של בירה (Morpheus Extra) ממבשלת Alvinne- שווה!  מצטיידים בחוברת דקה בה רשומים המיקומים של המבשלות בתוך מתחם הפסטיבל (למרות שהוא קטן), ולכל מבשלה יש עמוד משלה עם הבירות שהיא מציגה, עלות כל בירה במספר ז'יטונים וסמלים נחמדים שמציינים אם היא יושנה בחבית אלון, נמזגת מחבית מזיגה (on draft), נמזגת מחבית בה עברה את התסיסה השנייה (cask beer) או מגיעה מבקבוק בו היא עברה תסיסה שנייה והתיישנות (bottle condition). 

ניתן תעודת זהות קצרה לכל מבשלה, הסבר קצר על הבירה ורשמי טעימה...


מבשלת Brodie's Beers  
מיקום: לונדון, אנגליה. מבשלים בירה מ-2008. פרטים נוספים: אין הרבה פרטים נוספים ברשת אבל יש קישור לאתר המבשלה.

Hackney Red IPA
אלכוהול: 6.1%, סגנון: IPA אמריקאי, מזיגה: cask, ז'יטונים: 3. פרטים נוספים: סוגי הכשות בו השתמשו בבירה הם Amarillo, Columbus and Citra.  הם סיפרו לנו כי יש 10 הוספות בזמנים שונים של כשות ה- Citra. הלתת של ווירמן (Weyermann) והצבע האדמדם מלתת ה-Cara-Red.

באף: ליצ'י על סטרואידים- חד מימדי אך מעולה.
בפה: גוף מלא, מתוק. פירות אדומים עם מעט טעמים קלויים וכמובן המון ליצ'י. אבל משהו לא ממש מחובר בפה.
פיניש: מריר וטאני עם הרבה ליצ'י
לסיכום: חסר לבירה איזון בפה- משהו שם לא ממש מתחבר..

Romanov Empress Stout Rioja whisky Barrel aged
אלכוהול: 12.1%, סגנון: Imperial stout, מזיגה: on draft, ז'יטונים: 4. פרטים נוספים: חיפוש קצר ברשת גילה כי הבירה שהוגשה בראשון לא יושנה בחביות של יין ריוחה כפי שהיה רשום אלא בחביות של וויסקי- יום לפני נגמר הריוחה...

באף: שוקולד בלגי סמיך ודחוס, קקאו, מעט קלוי וסירחון קל (אולי כבול מהוויסקי?)
בפה: גוף מלא  מתוק וסמיך. קקאו, עוגת ביסקוויטים, קרמל ואפילו תחושה קצת מעושנת.
פיניש: מריר עם קפה, שוקולד ועוגת ביסקוויטים- פיניש מהנה מאוד.
לסיכום: מתוך רשמי הטעימה ממש אפשר לראות שהבירה יושנה בחביות וויסקי. אחלה בירה- כפי שרשמנו בהערה בצד.
Romanov Empress Stout 

מבשלת Fano
מיקום: דנמרק. מבשלים בירה מ-2006 נסגרו ונפתחו מחדש ב-2009. פרטים נוספים: את הסיפור מאחורי הסגירה והפתיחה המחודשת ניתן לקרוא כאן.

(Fano Havgus (Kunstner Ol No.3
אלכוהול: 2.7%, סגנון: Session IPA, מזיגה: on draft, ז'יטונים: 2. פרטים נוספים: בירה קלילה שמשתמשת בכשות מזני Simcoe ,Centennial ו-Cascade.

באף: כשות אמריקאי, מעט סייזוני, ליצ'י חמוץ ולימון.
בפה: מימית עם ליצ'י מר, מעט חמצמצה.
פיניש: מר ומימי.
לסיכום: "לא מהנה בכלל"- כך רשמנו. אולי זה לא היה הוגן לשתות דווקא אותה כאשר כל הבירות שטעמנו היו חזקות ומלאות בנוכחות...


מבשלת Evil Twin
מיקום: דנמרק. פרטים נוספים: מבשלה צוענית שמבשלת את הבירות במבשלות אחרות באירופה. ניתן להתרשם מהמבחר שלהם כאן.

Evil Twin Sonderho Hipster Ale
אלכוהול: 5.5%, סגנון: Brett American Pale Ale, מזיגה: bottle condition, ז'יטונים: 3. פרטים נוספים: פייל אייל אמריקאי שעושה שימוש בשמרי ברט (brettanomyces) שיושן ארבעה חודשים בחביות של יין לבן. לאחר מכן עברה הבירה Dry Hopping עם כשות מזני Citra , Summit ו-Cascade.

באף: הברט מורגש עם סירחון תפוחי, כשות אמריקאי, מאלטי ופירחוני.
בפה: מתקתקות כימית ומרירות קלילה עם חמיצות הן של לימון והן של תפוח ירוק. הסירחון של הברט בהחלט מורגש בבירה.
פיניש: מייבש את הפה עם חמצמצות ומרירות בולטות.
לסיכום: בירה חמוצה ומעניינת, לא יותר.



מבשלת De Molen
מיקום: הולנד. מבשלים בירה מ-2006. פרטים נוספים: מבשלה ומסעדה הממוקמת בתוך תחנת רוח ישנה. מערכת בישול של 500 ליטר אך הם בעיצומה של בניית מבשלה חדשה וגדולה יותר. המבשלה מייצרת אין ספור של בירות שונות- רובן רק פעם בשנה או אפילו פעם אחת בכלל. ניתן להתרשם מהמבחר שלהם כאן. בעינינו זהו מבחר מוגזם אך לכן יש הרבה "הייפ" סביב המבשלה- כנראה גם בגלל שהבירות נחשבות למצויינות.

(De Molen Lente Hop (2012
אלכוהול: 6.2%, סגנון: American IPA, מזיגה: on draft, ז'יטונים: 3. פרטים נוספים: בעבר הבירה הזו היתה זהה לבירה אחרת שלהם De Molen Zomer Hop, רק השם היה שונה. מסתבר שהם שינו את המתכון למתכון חדש ב-2012 כך שזו בירה שונה. מהמידע שחילצנו מהם למדנו כי הו עושים שימוש ב-4 סוגי כשות כאשר המרירות מגיעה מזן כשות צ'כי והארומה מזן אמריקאי.

באף: ליצ'י נקי וטוב.
בפה: גוף קל,מעט מתיקות, מוגזת מאוד ומרירה באופן עדין לסגנון. טעמי ליצ'י בולטים וטאניות מסוימת.
פיניש: ליצ'י מריר וטוב.
לסיכום: בירה נחמדה מאוד וכיפית לשתייה.
(De Molen Lente Hop (2012
De Molen Galg & Rad
אלכוהול: 12%, סגנון: Imperial stout, מזיגה: on draft, ז'יטונים: 4. פרטים נוספים: יושנה בחביות של ברבן ונעשתה באמצעות שילוב של שמרי ברט (brettanomyces).

באף: מתוק ודחוס עם שוקולד ודובדבנים, פירות יער ומעט ווניל עם סירופ לשיעול וסירחון קל.
בפה: גוף סופר מלא, מתוק, שוקולד מריר ופירות יער עם עשן וסירחון שייתכן ומקורו בלתת כבולי (הרי מצאנו עשן) או אולי מהברט...
פיניש: מתוק קצת חמצמץ וקלוי עם פירות יער ודובדבנים.
לסיכום: הבירה עשוייה טוב אך מוגזמת מדי.
De Molen Galg & Rad


מבשלת  Marble
מיקום: מנצ'סטר, אנגליה. מבשלים בירה מ-1997. פרטים נוספים: פאב מבשלה השוכן במבנה עתיק ומקבל ביקורות מצויינות. כיום הם מבשלים את הבירות במבשלה חדשה הנמצאת כמה רחובות ליד. הבירות שלהם טיבעוניות (ללא שימוש בחומרים מן החי) ואורגניות.

Marble Dobber
אלכוהול: 5.9%, סגנון: IPA, מזיגה: cask, ז'יטונים: 3. פרטים נוספים: אין.

באף: פרחוני מאוד, תפוזי וליצ'י חזק גם כן.
בפה: גוף בינוני עם מתיקות מורגשת, ליצ'י מקופסת שימורים, פופקורן וחמאה. לא מאוד מרירה.
פיניש: מריר מעט ונעים.
לסיכום: אחלה בירה.

(Marble Special (2011
אלכוהול: 9%, סגנון: Saison, מזיגה: bottle condition, ז'יטונים: 3. פרטים נוספים: ה- Special הזו, גירסת 2011 בושלה בשיתוף עם Mark Tranter מ-Dark Star Brewing Co.

באף: כשות אצילי (Hallertau?), פירחוני, דבשי עם ניחוחות בננה ומתובל.
בפה: גוף בינוני, מוגזת מאוד. מרה כמעט כמו IPA עם טעם מתכתי קל.
פיניש: ארוך ומריר ומיבש את הפה.
לסיכום: שוב בירה טובה, אם כי לא יוצאת מן הכלל.



מבשלת Emelisse
מיקום: הולנד. מבשלים בירה מ-2006. פרטים נוספים: שוב מבשלה/מסעדה עם מערכת בישול של 1000 ליטר. יש להם אתר אינטרנט יפיפה ששווה הצצה.

Emelisse White Label IRS Ardbeg BA
אלכוהול: 11%, סגנון: Imperial Russian stout, מזיגה: bottle condition, ז'יטונים: 4. פרטים נוספים: סדרת ה-White Label היא סדרה של הבירות חד-פעמיות של המבשלה. הדבר נובע בעקבות תלות בהיצע מסויים. במקרה שלנו הבירה יושנה בחביות של מזקקת Ardbeg הסקוטית וסביר שקשה למבשלה להשיג חביות כאלו...

באף: כבול מהאי איילה (לפרוייגי- למעשה ארדבגי), מתוק ונהדר עם העשן והכבול בפרונט וניחוח יין שרי לאיזון.
בפה: כמעט ולא מוגזת עם איזון טוב של מרירות ומתיקות. שוקולד, קפה ושרי והמון כבול- וואו!
פיניש: מר מאוד, עם טאנינים שמיבשים את הפה והמון המון כבול נהדר לצד שוקולד ופירותיות עדינה.
לסיכום: במילה אחת- מעולה! בכמה מילים- רצנו לקנות את הבירה בחנות של התערוכה אך לצערנו נגמר המלאי, אם אתם מוצאים בקבוקים תקנו ארגז!
טוב, אתם רואים איזו בירה זו על התווית

Emelisse White Label IRS Glen Elgin BA
אלכוהול: 11%, סגנון: Imperial Russian stout, מזיגה: bottle condition, ז'יטונים: 4. פרטים נוספים: שוב מסדרת ה-White Label הפעם הבירה יושנה בחביות של מזקקת Glen Elgin הסקוטית.

באף: שוקולד מריר וקרמל שרוף.
בפה: כמעט ולא מוגזת. בירה מרירה עם שוקולד, קפה, וניל ומעט וויסקי.
פיניש: וויסקי ווניל חזק בסוף.
לסיכום: פחות מוצלחת מהקודמת אבל עדיין מעולה- שוב לא נשארו בקבוקים בחנות..


מבשלת De Struise
מיקום: אוסטוולטרן, בלגיה. מבשלים בירה מ-2001. פרטים נוספים: תכנסו לפוסט הקודם- כתבנו המון עליהם.

Struise Five Squared
אלכוהול: 25%, סגנון: Iced blonde Quadrupel, מזיגה: on draft, ז'יטונים: 5. פרטים נוספים: בירה בהירה וכשותית שעברה אייסינג- כלומר הקפאה והפשרה בכדי להעלות את ריכוז האלכוהול שבה (אלכוהול נמס לפני המים). הוכנה במיוחד בשביל הפסטיבל ויוצרו ממנה 216 בקבוקים שיועדו למכירה ב-100 יורו לבקבוק כתרומה לצדקה. הצדקה יועדה למבשלת Alvinne המארחת שנתקעה בקשיים כלכליים.

באף: כשותי הדרי ולימוני עם דבש, פירחי יסמין, סילאן ומעט אציטון.
בפה: סירופי עם גיזוז קל שמחמיא. מתוק מאוד דבשי, סילאני ותרופתי- כמו לשתות דבש נוזלי. חמיצות מורגשת בזמן הבליעה.
פיניש: ארוך דבשי ותרופתי.
לסיכום: האף מרגיש רענן והפה כמו דבש נוזלי- בירה טובה שיכולה להחליף כוסית פורט.

יום רביעי, 4 באפריל 2012

טיול בירה בבלגיה- הדרך מערבה

לאחר הביקור המאלף במבשלת קנטילון, עשינו דרכינו לקצה המערבי של בלגיה, שם שוכנות כמה מהמבשלות הטובות בבלגיה ואולי אף בעולם כולו! ריכזנו את ביקורינו ב-Vleteren רשות מוניציפאלית קטנה הכוללת את הערים Oostvleteren (מזרח ולטרן) ו Westvleteren (מערב ולטרן).

אולי כבר שמעתם על Westvleteren 12, בירת מנזרים הנחשבת לבירה "הטובה בעולם" לפחות ע"פ אתר RateBeer. אתר BeerAdvocate- מדרג אותה היום במקום השני, אך בעבר הייתה גם בו במקום הראשון. באתרים אלו הציון נקבע ע"פ ממוצעי הדירוגים של המשתמשים. ההישג אדיר, במיוחד בהתחשב בכך שהבירה הזו מחזיקה בתארים מאז 2005. נחזור בהמשך לבירה הזו, אך בינתיים נתחיל במקום בו אנו התחלנו, בעיירה Oostvleteren.

המכונית שלנו הגיעה לצומת: ימינה Oostvleteren שמאלה Westvleteren פנינו ימינה אל עבר המתחם של De Struise Brouwers- מבשלת בוטיק קטנטנה ולא פריירית בכלל: 12 מתוך 50 הבירות הטובות בבלגיה (ע"פ אתר RateBeer) הם שלהם.
בעבר הזדמן לנו לטעום שתי בירות של המבשלה: Struise Cuvee Delphine שהיא למעשה Belgian Royal Stout  שיושנה בחביות של מזקקת הברבן האמריקאית Four Roses ו- Struise Svea IPA שהיא IPA עדינה שיועדה לשוק השוודי. הבירות היו יוצאות מן הכלל, ממש מצויינות, ולכן ידענו כי בטיול בבלגיה ביקור שם מהווה עצירת חובה. איש הקשר של המבשלה הוא קרלו (struisesales@gmail.com). לדוא"ל מאיתנו הוא ענה במהרה וצירף את כתובת המקום: Kasteelstraat 50  B-8640 Oostvleteren .
De Struise Old-School
הכניסה היא דרך פתח בין בניינים (אין שלט) לתוך חצר של בית ספר ישן, Old-School במשמעות המילולית שלו, על מבנה בית הספר שלטים של המבשלה (נשמנו לרווחה - לא פלשנו לחצר פרטית). מימין מבנה שירותים לתלמידי בית הספר, ישן עם דלתות כמו במערב הפרוע. משמאל שער של מגרש כדורגל ואנחנו נכנסנו לתוך בית הספר עצמו. קרלו הזמין אותנו פנימה להתיישב באחת הכיתות: כיסאות עץ לא נוחים ושולחנות של פעם (איזה סיוט היה להיות תלמיד בית ספר לפני "עידן הפלסטיק"). מולנו לוח גיר מלא ברישומים המפרטים את תהליך הבישול- אז התחלנו בלימודים:
In side information
למדנו כי משמעותו של השם Struise הוא "יען" או "בת היענה" ובסלנג הבלגי משמעותו "קשוח". הסיבה לשם פשוטה- יש לבעלים חוות יענים וכשהם חשבו על שם למבשלה הם הציצו החוצה מהחלון ונחשו מה ראו? היענים מופיעים גם בלוגו...

עוד למדנו ש De Struise לא מבשלים את הבירה במקום. הם משתמשים בשירותים של מבשלות אחרות. ב-2003  הם בישלו במבשלת Caulier וב-2006 עברו למבשלת Deca, מבשלה ישנה מאוד בת מעל 100 שנה (מי אמר אולד-סקול?). קרלו סיפר לנו שהם אחראים על כ 75% מנפח הייצור של מבשלת Deca- מכובד מאוד! בנוסף יש להם מבשלה ניסיונית קטנטנה (להגדרתם) המיועדת אך ורק לניסיונות ונפחה 1000 ליטר. תגידו לנו אתם מה זה אומר על נפחי מבשלות הבוטיק בארץ? (לדוגמא: הדובים/מבשלת העם 200 ליטר, ליבירה 300 ליטר, אלכסנדר 1000 ליטר וכמובן כל המבשלים הביתיים שמבשלים פחות מ 50 ליטר וקוראים לעצמם "מבשלות") 
המבשלה הניסיונית של דה סטרוזי
הלימודים לוו כצפוי בטעימת בירות. לא לקחנו רשמים במקום- כך זה כשרוצים פשוט להינות מהרגע: 

טעמנו את ה Pannepot Gran Reserva 2008 קוואדרופל (Quadruppel אייל בלגי כהה עם כמות מרובעת של לתת) שיושנה 14 חודשים בחביות באריק צרפתיות ואח"כ עוד 8 חודשים בחביות בהן שהה קלבדוס קודם לכן. הבירה יוצאת מן הכלל, מאוד מורכבת ולאורך הטעימה חשבנו שזו בירה נהדרת לשילוב עם סיגאר טוב.

הבסיס של הבירה הזו היא בירת ה Pannepot שהיא הבירה הכי פופולרית של המבשלה: קוואדרופל בלגי כהה בעל 10% אלכוהול המתובל עם זרעי כוסברה, קלפות תפוזים, קנמון וטימין. לכל המבשלים הביתיים שרוצים לנסות לשחזר את המתכון, הנה לינק מפורט: Pannepot Clone.

בפסטיבל בירה במועד מאוחר יותר (פוסט נפרד בהמשך) טעמנו גרסה נוספת של הבירה הזו, Pannepot Special Reserva פנאפוט אשר יושנה שלוש שנים בחביות פורט, הפעם כן לקחנו רשמי טעימה:

באף: מתוק מאוד, שוקולד ופירות יער עם רמיזה לחמיצות- נהדר!
בפה: גוף מלא וסמיך, מתוק עם מרירות קלה המאזנת. המון פירות יער ושוקולד עם קרם תות, קרמלי, ייני ומעט חמצמץ- הפורט מאוד מורגש. גם כאן רשום לנו בצד- נהדר!
פיניש: קרם תות- נהדר!

הבירה השנייה שטעמנו היתה St. Amatus 12. התשובה של מבשלת הבוטיק לבירה מהמנזר בעיירה הסמוכה  Westvleteren 12. בתחילה חשבו לקרוא לבירה Oostvleteren 12 אך כפי שקרלו צחק ואמר הם החליטו בסוף "לוותר" לנזירים... זאת לא הקריצה היחידה בבירה הזו, שימו לב לתווי הפנים של הקדושים הנוצריים על התווית- החברה מ De Struise ציירו את עצמם...
על הבירה בשתי מילים: קוואדרופל מנזרית בעלת  10.5% אלכוהול שהתיישנה בחביות של הברבן Woodford Reserve. הבירה היתה עם טעמי טופי וקרמל, מתוקה ומאוד דחוסה - כזו שתרוויח מיישון ארוך.
סיינט אמטוס 12- פרצופים של קדושים
השלישית ששתינו במקום היתה ה Struise Tsjeeses Reserva. על משמעות השם אתם יכולים לקרוא ברשת. נספר לכם שמדובר כאן על פרשנות אישית לבירת כריסמס בלגית- בירה חזקה ומתובלת (בדר"כ בג'ינג'ר, קינמון, אגוז מוסקט וציפורן) שנוהגים לבשל לקראת חג המולד- כזו שתחמם את ימי החורף הקרים. אתם מוזמנים לקרוא על הסגנון כאן. אך זהו סגנון שאינו ממש מוגדר, כל מבשלה מוציאה את הגירסה שלה לקראת חג המולד. גם כאן סטרוזי החליטו להכניס את הטוויסט שלהם: מדובר על בירה בסגנון של טריפל בלגי עם 10% אלכוהול שעשו לה השרייה בטמפ' קרה (לאגרינג) של שמונה חודשים עם מספר פירות בעלי "בית גלעין" (Stone fruits). אין אנו יודעים אילו פירות בדיוק אבל במשפחה הזו יש פירות כגון: אפרסקים, דובדבנים, שזיפים ואפילו שקדים. לאחר ההשרייה הבירה שהתה עוד חצי שנה בחביות אלון. את הצבע וראש הקצף היפה אתם יכולים לראות בתמונה- והטעם שוב עולה על הציפיות. הם היו עם היד רכה על ההדק בנוגע לכמות הפירות כך שהבירה מרגישה כמו בירה מתובלת ולא כמו סוג של קריק (Kriek) ו10% האלכוהול מתחבאים מאחורי טעם פירותי ורענן "Tsjeeses, what a beer".
Tsjeeses, what a beer
היינו שבויים- הבירות שלהם הצליחו להתעלות על הציפיות הגבוהות שכבר היו לנו. קרלו סיפר באריכות על הבירות, על המבשלה וגם שאל שאלות- סיפרנו לו על עליית הגג שלנו, על בירת המרווה (אם הם יבשלו אחת כזו אתם תדעו מאין הם לקחו את הרעיון) וקיבלנו גם טיפים לבישול הבירות שלנו- הביקור היה חוויה. יצאנו עם 8 בקבוקי בירה וכוס ממותגת במעט פחות מ 25 יורו- שווה!
בעליית הגג עם קרלו- תמונה אחרונה והמשכנו בדרכינו

מבושמים קלות, (התחלנו בקנטילון ובהמשך גמענו 3 בירות, כל אחת מעל 10% אלכוהול) המשכנו לעיירה ממול אל עבר המנזר הטרפיסטי סיינט סיקסטוס (Abbey Saint Sixtus) שם נמצאת המבשלה הטרפיסטית הקטנה ביותר: Westvleteren.

המנזר הוקם ב-1831 והמבשלה הוקמה שבע שנים לאחר מכן על מנת  לתמוך כלכלית במנזר. לדבריהם:

We are not brewers. We are monks. We brew beer to be able to afford being monks

לכן אין הם מפרסמים את הבירה שלהם ולמעשה כמויות הייצור הקטנות נגזרות מצרכי המנזר- בהתחשב במוניטין הדבר יצר בירה לה הביקוש גדול בהרבה מההיצע- עד כדי כך שלא רק שהם לא צריכים לשווק את הבירה מחוץ למנזר, אלא הם משווקים רק לצרכנים פרטיים ורק בהזמנה מראש של ארגזים. יתרה מכך, יש מגבלה של הזמנה אחת לחודשיים לכל רכב שמגיע לאסוף את ההזמנה ולכל מספר טלפון שממנו עושים את ההזמנה. למקרה שאתם בבלגיה ורוצים לעשות הזמנה כזו הנה הקישור.

המקום השני שבו ניתן למצוא את הבירה זהו בית הקפה הצמוד למנזר In De Verde בקישור כאן שעות הפתיחה. זהו בית קפה גדול עם עיצוב פשטני ואווירה כיאה למלכודת תיירים- די סתמית. השירות לא היה אדיב והאוכל שהזמנו היה ממש לא טעים אבל היינו מרוגשים- סוף סוף עמדנו לטעום את הבירה הכי טובה בעולם כולו... 

בווסטולטרן מבשלים שלוש בירות (Abt-12, Extra-8 and Blonde). על תהליך הבישול ניתן לקרוא כאן. טעמנו שתי בירות בבית הקפה, את ה Abt-12 ואת ה Extra-8, להלן הסבר קצר על כל בירה לצד רשמי הטעימה.

Westvleteren Extra 8
אלכוהול: 8% , סגנון: Belgian dark strong ale

אתר RateBeer מדרג את הבירה הזו במקום ה-17 בעולם אבל יש כאלו שמדרגים אותה אף גבוה יותר מאחותה ה Abt-12. הבירה מהווה 35% מתפוקת המבשלה ומדובר על בירה עם כושר התיישנות יוצא מן הכלל. הנה קישור מעניין לרשמי טעימה על בקבוק מהבירה שהתיישן לפחות 41 שנה...
ולרשמים שלנו מגירסה "קצת" יותר מודרנית...

באף: שוקולד, מעט קפה, קרמל, סוכר בלגי. מעל נמצאת ארומת כשות עשבונית ואציטון מתוק.
בפה: גוף מלא ומתוק. קרמל שוקולד חלב וקפה, האציטון חוזר גם בפה. טעם נקי וטעים כמעט ללא מרירות.
פיניש: קצר (אולי בגלל תנאי הטעימה הלא טובים).
ווסטולטרן 8, גם ה 12 נראית בדיוק אותו הדבר
Westvleteren Abt  12
אלכוהול: 10.2% , סגנון: Quadrupel

הבירה הטובה בעולם, בושלה לראשונה ב-1940. ב-2005 היא הוכרזה כבירה הטובה בעולם ע"י אתר RateBeer ומאז שמה נודע למרחקים..
הבירה בעבר כללה 11% אלכוהול אך כאשר המבשלה עשתה מעבר מהשמרים שלהם (Westvleteren yeast) לשימוש בשמרים של מבשלה טרפיסטית אחרת (Westmalle yeast) אחוז האלכוהול בבירה ירד ל 10.2%,מכיוון שהשמרים החדשים פחות עמידים לאחוז האלכוהול הגבוה.
הבירה מהווה כ 50% מתפוקת המבשלה. הגיע הזמן לרשמי הטעימה:

באף: מזכירה את הבירה הקודמת אך בווליום נמוך יותר. עם שוקולד, קפה, אציטון, דבש וקרמל.
בפה: גוף מלא, עם איזון טוב בין מרירות למתיקות (מרירה בהרבה מהקודמת) עם טעמים לחמיים ולתת קלוי, קשה של הלחם, קרמל שרוף וקפה מר. מרגישה מתובלת וכבדה ובסוף השלוק מתגנבת חמיצות מסויימת.
פיניש: ארוך של קפה קלוי מאוד ומריר.

לסיכום: לדעת שנינו פחות טובה מהקודמת אך זו תרוויח יותר מיישון. בהחלט בירה שכדאי ליישן כמה שנים לפני השתייה ואולי דעתינו היתה שונה לאחר כמה שנות יישון. בנוסף חשוב להדגיש כי זאת היתה האחרונה בסידרה של בירות כבדות ויכול להיות שזה היה כבר יותר מדי...

לא יצאנו מבית הקפה לפני שקנינו בירה הביתה. בית הקפה זו הנקודה השנייה בה ניתן לקנות מהבירה של המבשלה- אך רק במארזים של ארבעה בירות + כוס ממותגת. המארזים כוללים שתי בירות Blonde, אחת Extra 8 ואחת Abt 12. התענוג עלה 23 יורו- די יקר בהתחשב בכך שלא ניתן לבחור את הבירות ובקנייה הקודמת שלנו בעיירה הסמוכה.

גם את הבלונד (Westvleteren Blonde) טעמנו, אמנם לא בבית הקפה, אבל בבית תנאי הטעימה טובים יותר...
אלכוהול: 5.8% , סגנון: Belgian Ale

הוצגה לראשונה ב 1999 לכבוד הפתיחה של בית הקפה החדש In De Verde שהחליף את בית הקפה הישן עם אותו השם. הבירה באה בכדי להחליף שתי בירות אחרות שהנזירים הפסיקו את הכנתן: בירת השולחן (בירה חלשה אלכוהולית שיועדה לשתייה בזמן הארוחה - 4 degree Dubbel) ובירה כהה בעלת 6.2% אלכוהול שנקראה Westvleteren dark 6. הבירה מהווה 15% מתפוקת המבשלה ולהלן רשמי הטעימה.
ווסטולטרן בלונד
מראה: צבע זהוב עמוק וכמעט לגמרי צלול עם ראש קצף לבן וגדול בעל בועות גדולות.
באף: מתקתק ועדין עם ניחוחות של פריחה דבש ולחם. מעט ניחוח גופריתי (כמעט בלתי מורגש- אולי עניין של באצ' ספציפי). באופן כללי ניחוח טוב הנע בין ריחות של פריחה לריחות של לתת.
בפה: קרבונציה מורגשת, בירה יבשה יחסית עם מעט מתקתקות כימית המזכירה סוכרזית. הבירה בעלת מרירות הדרית, עם טעם אגסי בולט, דבש ולחם- הקשה של הלחם. קלה לשתייה ומאוזנת.
פיניש: מריר ומתקתק עם טעמים שיוריים של דבש ופריחה.